מטבעם הם זוללי כל ששואבים כמעט הכל בכל מצב צבירה. לאחר שההקאות הפכו לבעיה סדרתית הם הגיעו לבדיקה בבית החולים הוטרינרי שלי ברמת גן. בבדיקה ראשונה הובהר שהמצב בכי רע. שולה סבלה מדימומים קשים אך מה שלא היה ברור כלל ועיקר הייתה הסיבה.
לאחר 24 שעות ולאחר תחקיר מעמיק הגענו למסקנה שהסיבה לאפאטיה, לצהבת, לאנמיה הייתה בליעת זרעים של צמח שכולם מכירים: ציקאס (CYCAS)
ניתן למצוא ציקאס בכל מקום . הזרעים הקטנים והשחורים נמצאים למרגלותיו והכלבים אוכלים אותם ללא שמייחסים לכך חשיבות כלשהיא. בין החומרים הרעילים שהזרע מכיל ישנו חומר מסרטן-טרטוגני-מוטגני וחומר שהגורם לנקרוזה (נמק ) קשה אלימה ולעיתים קרובות בילתי הפיכה של הכבד.
הסימנים הקלינים ינועו בין בחילה והקאות ועד דימומים קשים וצהבת קשה ובלתי הפיכה. טיפול מורכב וארוך והצלחתו תלויה באינטנסיביות ובאיכות הטיפול (פלסמה קפואה) מעודדי קרישה (YBY) אנטי אוקסידנטים ודטוקסיפיקציה של הכבד (גדילן ו SAM) בין השאר.
מדד חשוב נוסף הוא גודל הכלב והזמן המצטבר מתחילת בליעת הזרעים. בשבועות האחרונים היו אצלנו סאי ובילי עם אותם סימנים ולשמחתנו שניהם ניצלו. מיותר לומר שבילי מתרוצץ היום עם מחסום על פיו והציקאס בחצר של בעליה של סאי נעקר , הזרעים נאספו והאדמה הוחלפה.
בבדיקה הקלינית לא ראינו ממצא שיעיד על חסימה אך בהחלט היו של דלקת קיבה או לבלב שלא מצאנו להם הסבר. שאלנו ותחקרנו מספר פעמים אך ללא הועיל. לאחר מספר ימים החלטנו על פתיחת בטן חוקרת אך לפני כן ביקשנו מהבעלים לגשת לבית הוריה ולבדוק שוב את הסביבה.
הסתבר שהגיע צמח חדש הביתה: אנטוריום – עלים ירוקים עזים ופרח אדום מיוחד במינו.
הבעיה היא שליקוק העלים גורם להרעלה קשה של קלציום אוקסלט שסימניה הקליניים הם כפי שאמרנו: בחילות והקאות, ריור ואפאטיה. טיפול תומך פשוט ומהיר העלים את הסימנים הקליניים, הצמח נשלח לפח וכולם חזרו לשיגרת חייהם.
גם כאן שאלנו על חשיפה לכימיקלים, חומרי הדברה וניקיון אך לא הגענו לתשובה. כאשר חתולה השני התחיל עם אותם סימנים הייתי בטוח שיש כאן בעייה סביבתית. מיטל "גילתה" שהפושע התמים לכאורה יושב לה שם על השולחן….
גם כאן שאלנו על חשיפה לכימיקלים, חומרי הדברה וניקיון אך לא הגענו לתשובה. כאשר חתולה השני התחיל עם אותם סימנים הייתי בטוח שיש כאן בעייה סביבתית. מיטל "גילתה" שהפושע התמים לכאורה יושב לה שם על השולחן….
נזכיר באותה נשימה את הרדוף הנחלים. ונסכם שהסביבה אינה "תמימה" ועדיף שכלביכם וחתוליכם ובד"כ גם ילדיכם הקטנים לא ילקקו, יבלעו או ילעסו צמחים "תמימים" בחוצות.
